בהשגחת מוקצה: 5 סיבות למה כולכם טועים ואפשר לאכול מהעוגה הזאת
אחד הדברים שהמגזר הכי אוהב זה עוגות, הדבר השני הוא להחמיר איפה שלא בטוח שצריך. כך, בקבוצת הפייסבוק "כל הקושיות נכונות", רוב מוחלט של המשתתפים השיב שלא יאכל "עוגה מטורפת" שהכינה מישהי לא דתיה במשרד. מכיוון שהרב אבינר לא ענה לנו עד לסגירת הכתבה, החלטנו לקחת על עצמנו את העול וללמד זכות על אלה שהיו אוכלים. לוקחים את העול. לא את החטא. כי מה אנחנו יודעים, משלמים לנו כדי לכתוב שאלונים על הארי פוטר, לא כדי ללמוד תורה.
האמור לקמן אינו מהווה ייעוץ הלכתי ובכפוף לאישור המל"ג. אי עמידה בפרעון ההלוואה עלול לגרור ריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל
קידוש השם
נתחיל בדרך השלילה: אם לא תאכלו מהעוגה, האופה ייעלב ושאר העגלות הריקות שסביבכם יחושו התנשאות ויחשבו "הא הדתיים האלה שום דבר לא מספיק טוב להם עכשיו הוא גם ירצה שנכשיר את המטבחון ונביא קוגל כל שישי". אנחנו לא רוצים את שנאת האחים הזו על מצפוננו.
ואחרי שיישבנו את הנקודה הזו, הנה סיבות קצת יותר לגיטימיות (אבל לא חותמים על כלום):
ממה העוגה עשויה?
אוקיי, אחרי 2000 שנות גלות הגענו לארץ ישראל והקמנו את הרבנות הראשית. אתם יודעים מה זה אומר? זה אומר שכמעט בלתי אפשרי להכין עוגה קלאסית ממצרכים שאינם כשרים. הנה אתגר. קחו מתכון של עוגה קלאסית, תיכנסו לסופר – כל סופר – ותנסו לקנות את המצרכים לעוגה בלי שיש חותמת כשרות על לפחות אחד מהם. הצלחתם? לא. בארץ הכל כשר. זהו.
הכשרות של הכלים
טוב, כאן לכאורה יש בעיה. החילוני שלנו אוכל שרצים, או לפחות בשר וחלב, או במינימום מבשל בשבת. ומכאן שהתנור טרף, כמו גם כל הכלים. אז ככה, יש כאן כמה וכמה סיבות שבגללן בכל זאת בסדר לאכול חתכה עוגה:
- חילונים לא אוכלים שרצים יותר מפעם בשבוע, ולכן סביר להניח שהכלים אינם "בני יומם", מה גם שסתם כלים אינם בני יומם בלי קשר.
- יודעים איך מכינים שרצים ורמשים? גם אנחנו לא, אבל שמענו מחבר שמכיר, שאם כבר עושים שרצים, זה בבישול או בטיגון ולא בתנור. כך שכנראה התנור בסדר.
- מאכלות אסורים זה איכסה פיכסה ולכן הם תמיד "נותן טעם לפגם".
שורה תחתונה: סתם כלים אינם בני יומם (שו"ע יו"ד סימן קכב), ואוכל שבושל בכלים לא כשרים שאינם בני יומם מותר באכילה (שם).
ערלה, חלה, טבל, שביעית וקמח לא מנופה
אוקיי, אם זה עוגה עם פירות גם ככה אל תאכלו. איכס. ביחס לקמח הלא מנופה, כיום מקובל שחזקה על הקמח שהוא נקי. עכשיו, ודאי אתם אומרים: מה אם מדובר בעוגת שמרים והקולגה הביא כמות מטורפת, מה שמעלה את החשש שזה כמות שמחויבת בהפרשת חלה והוא לא הפריש? כאן הפתרון הוא פשוט: להפריש.
מחשבת פיגול
כאן לכאורה מצויה הבעיה החמורה ביותר. אולי חשב הקולגה מחשבת פיגול בעת הכנת העוגה? ולכך נענה: נו באמת, שמא הרהר תשובה! שמא סלקא דעתך? אלא ודאי הרהר תשובה ומתברר למפרע שכל האוכל שהוא מכין כשר.
בתאבון!
הכותב אינו רב.
אם לוחצים מגיעים לאפליקציה או לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו
