5 סיבות למה מנחה של שבת זו התפילה הכי מעצבנת שיש
משהו פה לא עובד. לא משנה אם אנחנו נמצאים בעיצומו של החורף או באמצע הקיץ, תפילת מנחה תמיד תוקעת את הזרימה הטבעית של השבת. ולא שיש לנו בעיה עם תפילות. נגיד – תפילת ערבית. פצצה של תפילה. קבלת שבת, לכה דודי, עלוני שבת חדשים, החולצה מגוהצת. שחרית – מה רע. יושבים בנחת, זורקים סוכריות, אנעים זמירות, קצת קיגל.
אבל מנחה? מאיפה להתחיל. אז הנה 5 סיבות למה זו התפילה הכי מעצבנת בארסנל התפילות שלנו:
1 | מנחה גדולה מגיעה מיד אחרי האוכל
שמענו על 'שינה שאחרי הצ'ולנט', אבל משום מה הביטוי 'מהר תתלבש, תוריד את הזבל ותספיק ל"אשרי" שאחרי הצ'ולנט' לא תפס. הבטן מפוצצת, העיניים טרוטות וספר התורה כבד. מי שמתקתק את סעודת השבת לא יכול לחכות לצלול למיטה, בטח שלא לחכות למנחה. מי שלוקח את הזמן בסעודה – צריך לרוץ בקינוח כדי להספיק בזמן. סיוט.
2 | מנחה קטנה בשבתות קיץ – גיחה קטנה ומעצבנת לבית כנסת
אתם עדיין בפיג'מה של השנ"צ, אחרי האבטיח, ופתאום צריכים לעזוב הכל כדי ללכת למנחה, לחזור מיד הביתה לסעודה שלישית ולהזדרז לערבית. ממנוחה אינסופית של שבת אחר הצהריים התדרדרתם לטרטור הליכה ובליסה מהירה.
3 | מנחה קטנה בשבתות חורף – תנו לבן אדם לישון!
רק הלכתם לישון וכבר צריך לקום למנחה. במקום בוקר אחד, אתם מקבלים שניים. שבת מנוחה עאלק.
4 אין זמן לשיחות חולין
מה בן אדם רוצה, לשמוע מה קורה בשוק ההון? איפה יש עסקת נדל"ן חמה? או אפילו לשמוע מי מהמניין חזר מחופשת סקי מפנקת. קריאת התורה קצרה מדי, אתה יוצא לדבר עם החבר'ה והופס היא נגמרת.
5 | מנחה גדולה של שבת קיץ – חם.
כל כך חם. כל כך.
* מערכת מוקצה מקפידה על שלוש תפילות במניין גם כשקשה לה.
