באיזה קטע? השאלות הקשות לאמהות המשקיעות בפורים

באיזה קטע? רעיה כהן בטור אישי מיוחד, פותחת על אמהות שמשקיעות יותר מדי במשלוחי מנות עם כדורי חרובים ותחפושות בתפירה אישית, ועל הדרך מוציאות את כולנו רע


הקטע הבא נכתב מדם ליבי לכבוד פסטיבל חודש אדר ויתעמת עם השאלה הקשה – חג פורים, שמח?

לא אלך סחור סחור כי אני יותר אדם של לשבת, וזה גם עלול להראות מוזר כי אני במרחב ציבורי. אני פונה אליכן, האמהות המשקיעות בהגזמה (והאבות, בסדר בסדר, אני אזרום עם השקר הזה) שמאבדות את זה לחלוטין סביב אירועי החג. באהבה אני שואלת: מה אתן סתומות? אין לכן מה לעשות בחיים?

אל תנפיצי לי יזומות

כשהמורה מציעה שכל ילדה תשלח עשרה שקלים והיא תכין משלוח מנות אחיד לכולם – מה, באמא שלך, היה דחוף לך לכתוב "בעיני יהיה מקסים שכל אחת תכין בבית לפחות את הקופסא בה ישכון התוכן של המשלוח, ואולי גם איזה דבר מתיקה מעשה ידיה. גם בריא יותר וגם בעל משמעות."?

תגידי, את רוצה להראות לי על הבובה מה לא נוח לך בעולם שככה את מציקה? אין לך עבודה? חברים? נטפליקס? מה הדחף המוזר הזה להוסיף לכולן משימות? המורה אמרה שהיא דואגת לזה תמורת עשרה שקלים בלבד! קחי בשתי ידיים ולכי לשים פרק נוסף של "החיים עצמם" או "פאודה" או "גאיה, גיא וגילי" (אל תשפטו).


יש לי רק דבר אחד להגיד לכן | קרדיט: אתר giphy

את רואה הודעה שמורידה לך משהו מהלו"ז? קרה לך נס! תמשיכי בדרכך במקום לאכול את הראש על זמן איכות וכדורי שוקולד חרובים. נכון שהיית מהתלמידות האלה ששואלות אם מותר לעשות שיעורים בהפסקה? זאת ששואלת את אמא אם היא רוצה קפה רגע אחרי שהיא צרחה על אחותך? יש לך אפס אחריות על מי שסביבך ויותר חמור – אפס חשיבה על אמהות שאין להם עצבים.


הנה משלוח מנות מצויין: נס קפה ועטיפת צלופן ממקס סטוק | קרדיט:
Yoninah

בבית שלי משלוח פושטי היה צלחת חד פעמית עטופה בניילון נצמד, ומשלוח מושקע היה צלחת חד פעמית גדולה יותר עם ניילון נצמד וצלופן. במשך כל פורים אמא שלי היתה מפרידה את הממתקים השווים מהממתקים הגרועים: את השווים היא היתה ממחזרת ושולחת במשלוחים הבאים לאנשים זרים, ואת הגרועים היא נתנה לנו כמובן, הילדים שלה. ככה פשוט, בריא וטוב. היום? אם זה לא מגש מבמבוק עם ארוחת בוקר בקונספט דיסנילנד לא נעים להביא את המשלוח. חלאס, שחררו.

למה להרוס לכולן?

ועוד לא דיברתי על תחפושות. בואי אני אגלה לך משהו. יש תחפושות קנויות! יש! המציאו! למה להכין? למה למה למה למה?

אתן קונות בדים ותופרות ומדביקות ומזמינות אביזרים ומתאימות אותן ועובדות לילות ואתן יודעות מה הכי גרוע? יוצאת לכן תחפושת ייחודית ומושלמת! באיזה קטע? בדור שלי זה היה או תחפושת מהממת אבל קנויה (משפחה דתית בלי ערכים) או תחפושת מכוערת שמכינים בבית (משפחה דתית בלי מודעות).

אי אפשר גם וגם. גדל פה דור של אמהות דתיות שהן גם ערכיות וגם מוכשרות וגם נראות מעולה וגם מעצבנות וזה בלתי נסבל. כל מה שאני אומרת זה שאם אתן נהנות מזה זה בסדר ואני לא שופטת, אבל תעשו את זה בבית שלכן! למה ככה בפרהסיה ליד כולם? זה שם אותי ושכמותי בתאורה מאוד לא מחמיאה, ואתן יודעות מה סוד הקסם של רותם סלע? תאורה מחמיאה.

חשוב לי להגיד שכל מה שכתבתי כאן נכתב בתום לב, ומתוך קנאה שורפת ואם לא הבנתן את זה לבד – אז באמת לא משנה. <טריקת דלת>.


רעיה כהן היא סטנדאפיסטית. המופע הקומי שלה "עייפה בנשים" רץ כיום בכל רחבי הארץ.