מילתא דבדיחותא: בדיחות על ביינישים, עם ביינישים וכאלו שרק ביינישים יבינו

בעיצומו של זמן קיץ, העלה אלידע רוזן פוסט בקבוצה "כל הקושיות נכונות" שמסתמנת כדבר הבא של המגזר, ובו הוא הציע "בואו נעשה שרשור בדיחות ביינישים". בגלל שלא רצינו לבטל תורה, חיכינו עם זה לבין הזמנים, ועכשיו עם פתיחת השנה בישיבות וזרם חדש של ביינישים ושל בדיחות תפלות, הגיע הזמן לקצת הומור בבחינת "לולי תורתך שעשועיי".

את בדיחות הביינישים, כמו כל דבר בצבא ה', אפשר לחלק לשלושה חלקים: בדיחות על ביינישים, בדיחות עם ביינישים ובדיחות שרק ביינישים יבינו. אם כי, כל בייניש מתחיל יסביר לך שקשה לסווג את זה במדויק, והחלוקה פחות ברורה, ובכלל, למה זה או או? ומה כבר יש לצחוק על ביינישים?? בכל מקרה, אלול בפתח ואפילו דגים שבים רועדים מצחוק. בבקשה:

שקיעת החמה

טוב, את רצף הבדיחות הזה ודאי כולכם מכירים, אבל חכם שומע פעמיים או כמו שאומרים אצלנו "אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד":

*מכיניסט בדייט בחוף הים*
היא: וואו, תראה איזו שקיעה!
הוא: שיט, תפילין

*בייניש בדייט בחוף הים*
היא: וואו, תראה איזו שקיעה!
הוא: לא, עוד ארבע דקות…
(וי"ג: הוא: פחחחח, חכי תראי את השקיעה של רבינו תם)

*פמיניסטית בדייט בחוף הים*
הוא: וואו, תראי איזו שקיעה!
היא: אוי לא, תפילין!

וזו לא ממש בדיחת ביינישים, אבל אם כבר אנחנו בחוף בשקיעה:

זוג הולך עם השוויגער לים. אדהכי והכי, החמות שמסתבר שהיא לא ממש שחיינית אולימפית מתחילה לזעוק לעזרה. בן הזוג מיד יוצא אל החוף, מתלבש (מכנסיים ארוכים כמובן) ומתחיל להתפלל מנחה. צועקת האישה "מוישה מה אתה עושה???" "חייב להתפלל מנחה לפני שקיעת החמה" עונה מוישלה.

והנה בדיחה שמשלבת גם ענייני הלכה, וגם ענייני אמונה:

בייניש אחד עולה לשמים, מגיע לקבלה, לוקח מספר, ומחכה לתורו. כשתורו מגיע והמלאך בא לקחת אותו, הבייניש אומר לו "רגע, אז אני לגן עדן נכון?" המלאך לא עונה. בינתיים מגיע מלאך אחר, לוקח סיר גדול ומרתיח מים. הבינייש לא מבין מה קורה, מנסה לשאול, אבל לא מקבל תשובה.. "בטח זה איזה מבחן באמונה" הוא חושב. המלאך שופך את המים הרותחים לסיר אחר, לוקח את הבייניש ומכניס אותו לסיר עם המים. "השתגעת??? אני נשרף!! מה זהההה??" צועק הבייניש. חושף המלאך חיוך מלא שיניים ואומר לו: כלי שני לא מבשל, אה?

אבל בטרם יגיע הבייניש לשמיים, הוא צריך להתחתן. אחרת מה יענה כשישאלו אותו אם עסק בפריה ורביה? ובשביל זה צריך גם "להיפגש":

מרכזיק פוגש חבר שלו בדייט בתחנה המרכזית (אלא איפה?) שואל המרכזניק: מי הבחורה? עונה החבר: תכיר, זו בת דודה שלי. "וואלאק" אומר המרכזניק "איזה קטע! לפני שבוע היא הייתה בת דודה שלי.."

לא צוחקים איתך, צוחקים עליך

ואם כבר דייטים, הנה הסבר אלטרנטיבי לבעיית הרווקות המאוחרת:

למה ביינישים מתגייסים רק בשיעור ח'?
כי כל הרעיונות הטובים מגיעים במקלחת…

ואם כבר בענייני הלבוש וההיגיינה של הביינישים:

איך בייניש מתארגן לשבת?
מוציא את העט מהכיס של החולצה

ואחרון וקצר על דייטים:

שני דוסים נפגשים בדייט."שלום, אני בת-קל" "ואני קליקקו"

לבדיחה הזו יש אינספור גרסאות, כמעט כמו מספר תתי הזרמים של הציונות הדתית, ומספר הטוענים לכתר של ממשיכי דרכו של הרב (כשאנחנו אומרים "הרב", אנחנו מתכוונים לרב זצ"ל), אבל בסוף צריך לבחור גיבורים לבדיחה, וזה מי שנבחר:

בייניש מישיבת מעלות מגיע לעולם האמת אחרי 120. מגיע לקבלה, ממלא פרטים, אומרים לו המלאכים "צדיק, ישיבת מעלות? ברוך הבא לגן עדן! קח מפתח לחדר 24, רק תעשה טובה כשאתה עובר ליד חדר 21 תהיה בשקט, סבבה?" סבבה. אחריו עולה לשמיים בייניש מכרם ביבנה ושוב אותה פרוצדורה, ושוב אומרים לו "צדיק, כרם ביבנה, אה? פצצה! ברוך הבא לגן עדן וזה, קח מפתח לחדר 25 רק בחייאת כשאתה עובר ליד חדר 21 תהיה בשקט, סגור?" סגור. ואז עוד אחד מרמת גן, ועוד אחד מעוד ישיבה כדי שאף אחד לא יעלב. קיצור, מגיע בייניש מעתניאל, ושוב אומרים לו המלאכים וכו' רק בבקשה ליד חדר 21 תלך בשקט בשקט… אבל זה בייניש מעתניאל – לא פרייאר. אז הוא שואל "מה למה בשקט בשקט? מה קרה? מה יש בחדר 21?" אומרים לו המלאכים "שמע. שם זה החדר של החבר'ה מהר המור, הם בטוחים שהם כאן לבד ואנחנו לא רוצים לבאס אותם…"

ואם כבר חבר'ה שגם בעולם האמת בטוחים שכל האמת אצלם:

שני אברכים ליטאים חשובים היו לומדים יחד, ונתגלעה ביניהם מחלוקת חריפה על סעיף אחד ברמב"ם ולא הצליחו להגיע לעמק השווה. לימים נפרדו דרכיהם לאחר הישיבה ושניהם נפטרו ל"ע. נפגשו בעולם האמת, וכמו יהודים טובים המשיכו את הוויכוח (כשעטרותיהם בראשיהם). יושב לו זוג האברכים ומתווכח בקול רם. זה אומר ככה, וזה אומר אחרת. הגיע אדם זקן עם מבטא ערבי קל ושאל אותם "נו, איפה אתם אוחזים? מה הדיון?" הסביר זוג האברכים את המחלוקת, והזקן ענה: וואלאק התמזל מזלכם! אני הרמב"ם. בואו אני אסביר לכם. וכאן נתן הזקן הסבר מרתק בטוב טעם ודעת, לא כמו שההוא אמר ולא כמו שההוא אמר. שתקו החבר'ה דקה, שתקו שתי דקות ואז אמר אחד מהם: פחחחח, מה פרענק מבין ברמב"ם??

וזה כדי שלא תגידו שאנחנו צוחקים רק על צד אחד:

מה הקשר בין ביינישים לפתיתים? כשהם מתקררים הם הופכים לגוש…

בדיחות שצריך שטיינזלץ כדי להבין אותם

ואלו כבר בדיחות למתקדמים. בדיחות שאתם עשויים אפילו לשמוע מהרב שלכם:

למה בינישים לא יכולים לשיר ואפיק ית עמו מגו גלותא?
בגלל שמיגו להוצאה לא אמרינן.

חחחחחח הבנתם? כי לא אומרים מיגו להוצאההההההההה
וזו בדיחה, או למעשה סיפור חסידי על מסירות נפש:

יהודי עובר ליד פאב של גויים. קולט אותו אחד השיכורים ויוצא אליו עם גרזן ביד.
השיכור מניף את הגרזן על היהודי, והיהודי כמובן מברך בקול: "ברוך… אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו למות על קידוש השם!"
השיכור חוטף שוק, ועוצר עם הגרזן באוויר
.אז היהודי מצביע על הגרון ואומר בכעס: "נו! נו!"

והינה סאטירה עצובה על כך שלא לומדים מספיק תנ"ך בישיבות:

בייניש מגיע בהתלהבות לחבר שלו עם תנ״ך ביד: "תראה איזה יופי, תורה אור השלם מקובץ!"

ובדיחה אחרונה שהצחיקה אותנו בטירוף:

למה הפאה והביכורים משחקים בחוץ?
כי אין להם שיעוררררר

בדיחות שלא נכנסו ולא ייכנסו והלוואי שלא היו באות לעולם:

הבדיחה על האשראי והאשריך, האורות של הבייניש שנוסע בלי פנסים, חתיכא דאיסורא ושלא נדבר בכלל על "אף אנן נמי תנינא", אבל רק בגלל שפותח השרשור שעליו סיפרנו בהתחלה הוא גם זה שכתב באחת התגובות את הבדיחה הנוראה הזו, אז הינה, קחו בכל זאת:

קבוצת תנינים מארץ ישראל פוגשת קבוצת תנינים בבליים.
אומרים הארצ-ישראליים: "שלום לכם, אנחנו תנינים".
עונים להם הבבליים: "אף אנן נמי תנינא"

יאללה, ועכשיו חלאס עם הביטול תורה. אלווולללל. לכו תלמדו משהו.