מי שמבין בממים מתבקש שלא לקרוא את הכתבה הזאת,כי כנראה שיהיו לו הערות וצקצוקים. זה בדיוק מה שגיליתי כשהתחלתי לכתוב על זה: זה מסובך מדי ואין דרך לצאת מזה. אז אני מסיר אחריות מראש. מה שנקרא "פנימי – לא להפצה".

כשצוות המשא ומתן של מוקצה הטיל עליי לכתוב מדריך לממים עקב מומחיותי הרבה, הייתי כל כך נפוח מחשיבות עצמית כאילו ביקשו ממני להגביה ב"וזאת הברכה". הייתי בטוח שזה יהיה פשוט וקל – הרי אני ממיסט מדהים. אבל אז התברר שהם לא התכוונו למקרא מגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, וכרגיל המציאות טפחה על פני – בדיוק כמו המם הזה של החסידה שמתנגשת בחלון. מכירים אותו? או זה של מילה קוניס זוהרת מול מילה קוניס בלי פוטושופ – אותו אתם מכירים? כי אלו שני ממים לא משהו.

או לפחות חשבתי שהם גרועים וישנים, עד שהתחלתי לכתוב על זה. זו בדיוק הבעיה. עולם הממים הוא כמו מבוך אינסופי, לנסות לתת לו כללים והגדרות זה כמו לנסות להסביר את ההבדל בין מרכז והר המור.
(אגב, במה זו היא ההזדמנות שלי להכריז: אני זה שהמציא את הבדיחה "מרכז והר המור זה כמו נסטי ופיוזטי – אחד לקח את השם, השני נשאר עם הטעם." זוהי תקופה אפלה שבה נסטי הפסיק להיות נסטי והייתי הרהמורניק, וכל מי שרוצה לקרוא תיגר ולהגיד שהוא חשב על הבדיחה הזו לבד, מוזמן לפרטי. בלי ידיים.)

כשהבנתי שאני לא באמת אצליח לכתוב משהו שמסכם את כל עולם הממים – גנזתי את בליל המילים הלא מובן שעבדתי עליו חודשיים (מוזמנים להוציא אותו אחרי מותי) והחלטתי לתת רק מספר כלים ועצות לממיסט המתחיל.

אבל רגע, לפני שמתחילים, בואו ניסגר על זה – אומרים מם. אני יודע שהמגניבים יגידו "פחחח אומרים מימ", ו"ברבים זה מימז", ו"אתם סתם נורמיז", ו"אתם סחים וחחחחחח איזה פרובינציאלים". אבל יש סמכות אחת בלבד בנושא, והיא האקדמיה לללשון שאמרה את דברה.

"אבל רגע", אתם בטח אומרים, "מה זה בכלל נורמיז?" ובכן אם אתם שואלים את זה, אז זה אתם, אבל תכף נדבר על זה. קחו כוס קפה, תתרווחו, ותתכוננו לצלול אל עולם עמוק ואפל שתחילתו בריצ'רד דוקינס, וסופו בכלבים מסוג "אינו שיבה" שמדברים בעברית קלוקלת.

מם נפוץ לתיקון שגיאות המכונה Correction guy

אז מה זה בכלל "מם"?

כשריצ'רד דוקינס טבע את המושג "מם", שפירושו "תוכן שמשתכפל ממוח למוח, אבל לא באופן ביולוגי" (או משהו כזה, זה לא באמת מעניין אותנו, וגם כולנו יודעים שדוקינס הגוי ניסה לשכנע אותנו להיות כופרים, אז אנחנו לא עומדים להתעקש על להסביר את בילבולי המוח שלו) הוא כנראה לא חשב על חסידה שנתקעת בחלון, אבל מה נעשה שהרשת מלאה באנשים שצמאים ללייקים ומוכנים לעשות כל דבר בשביל זה?

המבינים יגידו לכם ש"מם זה לא רק תמונה עם טקסט, ולא כל תמונה עם טקסט היא מם", והם צודקים. כלומר, מכירים את קארן לדוגמה? קארן היא אשה מרשעת, קנטרנית וקטנונית שכל האינטרנט כועס עליה. אבל קארן היא בעצם מם – הלעג והכעס על הדמות הפיקטיבית הזו חוצה את הרשת ומשכפל את עצמו בקצב מדהים. חפשו קצת את קארן ברשת, לא תתחרטו.

או נגיד, "עובדות צ'אק נוריס", מכירים? זה בהחלט סוג של מם באינטרנט, או יותר נכון "מם זה סוג של עובדות צ'אק נוריס", וגם "שחור־כחול או לבן־זהב", ואיזה יפים אתם כשאפליקציה גונבת את כל המידע עליכם ומראה לכם איך תיראו בלי שפם, וגם כל טרנד שלא מתפשט באופן ביולוגי הוא כאמור סוג של מם (וגם הבדיחה שלי על הר המור-מרכז: פיוזטי-נסטי). אבל בכל מקרה, לא בשביל זה אנחנו כאן. אנחנו כאן כדי לדבר על תמונות וטקסטים, כי כאמור אנחנו בכלל לא נכנסים למבוך הזה. אם זה מה שהציבור (במלעיל) קורא לו מם, אז על זה אנחנו מדברים.

פעם כך היינו. והיום…

פעם הכל היה פשוט. היה לנו ילד שמח עם אגרוף מונף כדי לבטא מישהו מבסוט או כזה שניצח את המערכת, היה לנו את בריאן חסר המזל (נו, זה עם האפודה) כדי לבטא מצבים של חוסר מזל קיצוני, והכי טוב – היה לנו טקסט עליון, טקסט תחתון, גופן אימפקט (הנפוח הזה עם המסגרת השחורה, מאד מאד נפוץ בממים) והכל היה הרבה יותר פשוט.

היום? הכל נהיה מסובך יותר. טקסט עליון וטקסט תחתון הם המלצה בלבד, יש פורמט חדש שבו הטקסט בכלל כתוב על רקע לבן מעל התמונה, בועיות של דיבור, טיגון למתקדמים (גם לזה נגיע) והכל כל כך מטא.

בקיצור בתקופה של הטקסט עליון וטקסט תחתון, הייתה לנו פשוט תמונה עם פאנץ' שמגיע בטקסט התחתון, זה כמובן עדיין קיים, אבל יש עוד כמה סוגים של ממים נפוצים:

אילוסטרציה
איך זה עובד? יש תמונה נפוצה באינטרנט, בדרך כלל בעלת הקשר אקטואלי או מתכנית טלוויזיה מוכרת, כאשר הממיסט מצמיד תיאור לתמונה. ככל שהתיאור משעשע יותר ויותר נוגע לתוכן הספציפי של התמונה, המם מוצלח יותר. התיאור יכול להיות מעל התמונה כמו נגיד זה:

 או כזה שנותן כותרת לכל אובייקט בתוך התמונה:

קחו לדוגמה את הקריסה של אחד מהמגדלים של בזן לפני המון זמן במונחי ממים. הוא ללא ספק הוליד גל של ממי אילוסטרציה מהסוג הבא, שהחזיקה לשבוע וחצי בערך:

גם את כל הממים שעניינים הוא "כשאתה עושה x:" ניתן להכניס תחת הכותרת אילוסטרציה.
כמובן שחוץ משימוש בתמונות אקטואליות יש המון תמונות שזוכות למעמד גבוה יותר וזוכות להפוך לתבניות על זמניות כמו הבחור הרע מלמעלה שמסתכל על בחורה אחרת, והרי פתו בסלו!
כלומר, יכול להיות שצפיתם רק בהופעות של אסי וטוביה, ובכל זאת התמונות מתוך המופע של אסי וגורי מלפני 20 שנה בערך הם אלו שיככבו בממים שלכם עד היום.

שימוש בטקסט של הדובר
סוג אחר של ממים הוא כזה שמשתמש בטקסט של הדובר המופיע בתמונה. הטקסט, שמופיע ככתובית בתחתית התמונה מחליף בעצם את הטקסט התחתון מפעם. עושים צילום מסך לפריים מסדרה או סרט ביחד עם הכתובית למטה, והופס יש לנו תבנית חדשה. זה יכול להיות אדיר מילר, קטע מהסדרה "הפרלמנט", וכמובן פריים מאנדרדוס. רק היזהרו לא ללגלג על קבוצות מסוימות בתוך הציבור הדתי, נגיד קניבלים.

הנה כמה דוגמאות (ברמת העיקרון זה לא בלתי־חוקי לשים את הטקסט העליון על התמונה עצמה, אבל אל תעשו את זה בבקשה):

ויש עוד
וכמובן – יש עוד המון סוגים ווראיציות מורכבים יותר או פחות. לדוגמה יש סוג של ממים שמשתמש בתמונות שונות בתוך המם עצמו, כמו זה:

ואפשר גם לשדרג תבניות קיימות על ידי עריכה ווהוספת פרצופים של דמויות אחרות. לדוגמה זה לא נדיר למצוא את דרייק במם הידוע עם פנים אחרות, נגיד זה:

או בגרסת המטא:

אז איך עושים את זה?

במחולל הממים של מוקצה כמובן – מחולל הממים המגזרי המקצועי שלכם, הלהיט ששיגע את הציונות הדתית עכשיו אצלכם במחשב הביתי או בטלפון הנייד.

כיוון שהאתר שלנו לא מפחד מתחרות נזכיר שיש עוד לא מעט אפליקציות ואתרים שבהם ניתן להכין ממים כמו "מחולל הממים של אני לקבל יכול פלאפל", או "מלך הממים".

תבניות לרוב אפשר למצוא גם בקבוצת הפייסבוק אפשר תבנית?, ובדפי פייסבוק ייעודיים כמו זאת וזאתי frames ודומיהם.

כמובן שאי אפשר בלי אנדרדוס – יעל האיתן הכינה אלבום שלם של תבניות מתוך קטעים של אנדרדוס לתועלת הציבור, מה שמעלה את השאלה הגדולה ביותר: האם ייתכנו ממים דתיים? כאילו, מה בדיוק המסר? או במילים אחרות:

איפה מפרסמים?

ובכן, אפשר פשוט לפרסם אצלכם בפרופיל, או לחכות שחבר קצת יותר פופולרי יפתח שרשור ממים, אבל בגדול בדיוק בשביל זה קיימות קבוצות ממים.

יש אינספור קבוצות כאלו, אבל אנחנו כאן בשביל "המגזר", ובמגזר כמו במגזר נוהגים בעיקר להתפצל. אז הנה כמה מהקבוצות המרכזיות: גמ"ח מימז לתלמידי חכמימז, אחותה המעט יותר בועטת ממים בלי עורלה לדור הגאולה, ואחותה המעט יותר צנועה ממים משונים לסוגה בשושנים, ויש כמובן עוד רבות.

עוד כמה הערות ובונוס למי שהגיע עד כאן

  1. את הממים נהוג לתבל בעברית מיוחדת, בדרך כלל אפילו די גבוהה. כך במקום להגיד "כשאתה" יש להגיד "כאשר הינך", ובמקום be like הלועזי אמרו "הוויתו כגון", וכמובן השתמשו בכינויי שייכות. "אבי" ולא "אבא שלי" וכו'. נא הקפידו.
  2. משהו על טרנדים: לפעמים יש פתאום איזה תבנית או קונספט שהופכים לטרנד, אבל הם נמאסים ונגמרים מהר מאד. רק שתבינו. אני עובד על הכתבה הזו המווון זמן, וכל פעם הייתי צריך לשנות את הדוגמאות בהתאם לטרנד החדש. אז די. תהיו מקוריים ותפסיקו לרכב על טרנדים.
  3. "מה זה דאנק מימז ולמה זה מצחיק?" אף אחד לא יודע ועובדה שזה מצחיק. ובכל זאת מדובר לעתים בממים יותר מודעים לעצמם, לפעמים הנושאים הם יותר בועטים, לפעמים מתכוונים לממים שבעצם לועגים לממים של ה"נורמיז" – אותו המון בור ונבער שמשתמש בגופן אימפקטה דלעיל, או סתם בנונסנס ועוד ועוד.

בכל מקרה הבטחתי שנגיע לטיגון. אז הנה הגענו:

4. למי שבאמת רוצה להעמיק ולהבין את ממיו, אני ממליץ על האתר המדהים "דע את ממך", או באנגלית "know your meme", אבל זה באנגלית ואנחנו דוסים אז לא משנה.

5. בבקשה לא להראות את הכתבה הזו למי שבאמת מבין בממים. הם הרי יצחקו עלי.

57
מוקצה | פחות
פחות
18

מה רצית לומר?