סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה

עברו אלפי שנים מאז אברהם אבינו נלחם בפגאניזם והביא לעולם את האמונה באל אחד, אל מסודר, עם קבלות. אבל לצד המצוות המאורגנות והמתקדמות כמו שבת וכבד את אביך ואת אמך, יש לנו ביהדות מצוות עם איך לומר זאת… ניחוח קדום יותר.

חשוב להדגיש, אנחנו מדברים על מצוות ממש, דאורייתא או דרבנן. למען הסדר הטוב לא נכליל ברשימה מנהגים מקומיים. למה? כי הגלות לא עשתה טוב לאף עדה וזה פשוט קל מידי.
כך למשל לא נכליל את 'בבהילו', את המנהג העיראקי עם העופרת והמטבעות, ואת הלהיטות החסידית אחרי הדלקת מדורות ענק בל"ג בעומר ושתיית ח"י רוטל במירון. אה, זה בארץ? טוב אי אפשר להוציא את הגלות מהיהודי.

הערת המחבר: אי אפשר לכתוב את הרשימה הזאת בלי שהיא תשמע כמו כפירה בעיקר. אבל חלילה לנו. המחבר הוא בייניש לשעבר (אפשר בכלל להיות בייניש לשעבר? עדיין בייניש בלב), ואוהב ה' אמיתי. ולכן, נסיים כל מצווה עם פרגון. אם זה בכל זאת לא מחליק לכם בגרון, ספר העיקרים עדיין מחכה שתסיימו אותו מאז שיעור ד'.

קידוש לבנה

היה ברור לכולם שקידוש לבנה הולך לפתוח את הרשימה, נכון? או שאתם מאלה של ברכת הלבנה? כולם מוזמנים. זה היום הזה בחודש שכולנו עוזבים לרגע את ה' ומתפללים לירח. לאחר שהאפלה יורדת לעולם, יהודים מתחילים לחפש את הירח הקדוש מבעד לעננים, מסתכלים עליו ישירות ומתפללים שאורו יגדל כבעבר.
אה, וכמובן עושים ריקוד קטן בסוף הטקס. שלום עליכם? יותר כמו על כולנו חובת ההוכחה.

ממתיקים את הכפירה: סתם נו, קידוש לבנה זה אחלה כי אנחנו מודים לה' על כך שהוא מחדש את אורו בכל חודש. אנחנו לא מתפללים לירח.

ארבעת המינים

נהגו ישראל קדושים לנהוג כאינדיאנים במהלך חג הסוכות, ולהקיף את הבמה עם פירות וירקות כדי "לעצור רוחות רעות". אתרוג, לולב, הדסים, ערבות – מה קורה כאן? ועל המנהג של חביטת הערבות הסכמנו שלא מדברים. אז שתקנו.

ממתיקים את הכפירה: סתם נו, ארבעת המינים זה אחלה כי הם מסמלים את עם ישראל, ומאפשרים לנו להודות לה' על התבואה. בהפוך על הפוך אנחנו רק מחזקים את האמונה שלכם.

ברכת כוהנים

ברכת כוהנים התחילה כרעיון נחמד: הכוהנים יעמדו, יברכו את העם, ויאחלו שה' ישמור עליהם.
אבל אז הוסיפו את ההתעטפות המוחלטת בטלית, את פיסוק האצבעות בסגנון ספוק ואת האיסור להביט בכוהנים. טקס כנעני עתיק או מסורת יהודית משובחת? התשובה היא מסורת יהודית משובחת. אבל הבנתם.

ממתיקים את הכפירה: סתם נו, ברכת כוהנים זה אחלה כי ה' צווה אותם לברך אותנו כל הזמן. שזה די מדהים אם חושבים על זה.

הבדלה

אנחנו רק פושטים את האצבעות אל עבר הלהבה המרקדת ומריחים פה בשמים, שום דבר מוזר לא קורה כאן. רגע, נגמרה ההבדלה זה הזמן למרוח יין על הצוואר ובעיניים ובאוזניים (לא עקבנו אחרי ההוראות, מודים). בכלל כל הקטע של הטקסים עם היין ביהדות מזכירים לנו משהו שראינו פעם במקדש בטיבט. טוב, הם לקחו את זה מאיתנו.

ממתיקים את הכפירה: סתם נו, היין הוא משקה חשוב ועליו אנחנו מקדשים את היום, וגם אחר כך מוציאים את קדושת היום. זה ברור לנו. אמר ה' ליעקב, אל תירא.

ברית מילה

קרבן אדם היה כבד לנו. אבל טיפות הדם הראשונות שנקיז לבננו הולכות מעולה עם כיבוד קל במרתף הקטן של בית הכנסת. אה רגע – בזמן שהתינוק בוכה נגיד כולנו תפילה שמחולקת ברגעים אלה דודה בוכייה. יבורך האל!

ממתיקים את הכפירה: סתם נו, ברית מילה משלימה את הלידה ויוצרת ברית חתומה בין האדם לאלוהיו. לא למדתם מהר"ל? אז הבעיה היא בכם, לא בנו.

283
מוקצה | פחות
פחות
64

מה רצית לומר?