עכשיו זה כבר ברור: המסכות כאן כדי להשאר. עוטי המסכות צצים בכל חור והם מופיעים במגוון צבעים, סגנונות ופרנויות. אז איזה לובשי מסכה אתם

עם פרוץ האביב, עוטי המסכות הולכים ומתרבים בנוף הארצישראלי. היום בפינת הטבע הקבועה שלנו, נחלק אותם לכמה זנים מרכזיים:

הסטנדרטי

מסכה קנויה, עשויה מבד או ניילון, בכחול יבשושי או ירוק משעמם. עושה את העבודה בדקות הבודדות שהוא מחוץ לבית, אז מה זה משנה.

איור: תרצה ירחי מאיר

השיקית

המסכה מתאימה לבגדים באופן מעורר קנאה. לא מדובר בבד מרושל שמתאים לטרנינג – הו, לא. גם כשהיא הולכת לזרוק את הזבל המסכה תואמת לשאר התלבושת, ויושבת על גשר האף באלגנטיות משל הייתה אביזר אופנתי ולא פריט רפואי. וכשמשפחת השיקים יוצאת לטיול בחצי הקילומטר הקרוב לביתה, היא כמעט מצטערת שהרחוב ריק למדי, ולא מלא באנשים שיוכלו להעריך את סט המסכות התואם של כל המשפחה.

איור: תרצה ירחי מאיר

המאלתרת

בר סימנטוב יכול להקרין אלף סרטוני "כך עושים זאת נכון", המאלתרת יודעת הרבה יותר טוב ממנו. באמצעות כמה אביזרים פשוטים כמו חוט, מחט, גומי, בד ישן, עוד קצת גומי, בדל ניילון ושעתיים פנויות, היא מייצרת מין כיסוי מזוגזג ומזדקר, שמכסה תשעים אחוזים מהפה ושמונים אחוזים מהאף.

איור: תרצה ירחי מאיר

הפרנואיד

המסכה מתחברת לצווארון מלמטה, הגבות שלו מציצות מלמעלה. כפפות, כמובן. אם תתקרבו תוכלו לגלות שמדובר בשתי שכבות של בד, שכבה אחת של ניילון וצעיף, שיהיה ליתר ביטחון. למרבה הצער, לפני שתצליחו להתקרב עד כדי כך, הפרנואיד ישפריץ לכם מנת אלכוג'ל לעיניים ויברח.

איור: תרצה ירחי מאיר

הזה שמה נסגר איתו

הוא מאס בעניין הזה שקשה לנשום עם המסכה, שלא רואים אם אתה מחייך או לא ושאתה נשמע כמו דארת' ויידר, ופשוט שם את המסכה על הסנטר. וכך למרבה הצער הוא מייתר את יתרונה המרכזי של המסכה, שהוא, ובכן, למנוע מהאוויר ורסיסי הלחות שיוצאים לו מהפה והאף לנוע בחופשיות בחלל האוויר. מצד שני, אם הקורונה תבצע קפיצה אבולוציונית ותגלה דרך מיוחדת לנוע דרך סנטרים, הוא יוכל לומר בגאווה שהוא לא אשם.

איור: תרצה ירחי מאיר

הזה שלא הולך עם מסכה

בחיאת שמור מאיתנו מרחק, אה?

איור: תרצה ירחי מאיר
34
מוקצה | פחות
פחות
7

מה רצית לומר?