שלום שיעור א' – כל העצות לבייניש המתחיל
זמן אלול התחיל, והישיבות מוצפות בנערים חמודים ומבולבלים שמתחילים את דרכם בהיכלה של תורה. ובכן – אין צורך להתבלבל! אספנו לכם כמה וכמה עצות של תלמידי חכמים ותיקים מהפייסבוק, שיעזרו לכם להיכנס כמו שצריך. אם יש סתירה בין ההנחיות, אפשר לסמוך על ההמלצה שלנו – בסוף, יהיה בסדר. והכי חשוב: תעזבו כבר את האינטרנט ותיכנסו לבית מדרש תלמדו משהו. אנחנו לא נכעס אפילו שאנחנו מרוויחים מזה שאתם קוראים את הכתבות שלנו. הכל בשביל התורה.
אתם עוד פה? טוב, יאללה. נזכיר כמובן שכל העצות נהדרות גם לבנות מדרשה. חוץ במקרים שהן לא (בדיוק בשביל זה יש גם עצות מיוחדות למדרשיסטיות). לא התעמקנו.
ללמוד מהצד, לא לראות סרטים ולקום מאוחר בבוקר
נתחיל עם עצותיו של אושיית הרשת אברהם אליצור, כי מי מוצלח יותר בלתת עצות לבחור ישיבה צעיר ממי שנמצא כל כך הרבה בפייסבוק? (סתם, אברהם. זה לא שאנחנו נותנים לך מוסר או משהו. צוחקים).
את כל העצות תוכלו לראות כאן, והנה כמה שאנחנו אהבנו:
1. תמיד טוב שיש משהו שלומדים מהצד. שאתם יודעים שאם תגיעו למנחה שלוש דקות לפני הזמן, תהיו באוטובוס, תחכו לטרמפ או שתקפצו לבית הכנסת השכונתי בין הזמנים, יהיה לכם מה ללמוד. זה יכול להיות חזרות על המסכת הנלמדת, מסכת קלילה (או כבדה) אחרת, מסכת במשנה, תנ"ך, הלכה או כל דבר אחר. עוזר לי מאוד להרגיש שאני כל הזמן שקוע בתוך הלימוד.
2. הר"מ שלי בשיעור א' אמר לנו פעם, וזה נחרט בי: סקרנות. התורה צריכה לסקרן אותך. תפתח את החוש הזה: למדת סוגיה בעיון, ומעניין אותך מה נפסק להלכה? לך תפתח שולחן ערוך. שמעת מדרש מפתיע בשיעור? לך תסתכל בפנים. תרגיש תמיד שזה עולם מעניין.
3. כלל: ככל שמתמקדים יותר בתורה, ככה קל יותר ללמוד והלימוד יעיל יותר. אם אתה רואה בערב ליגת האלופות או סרט של מארוול, לא הפסדת רק את השעתיים האלה – גם מחר בבוקר תהיה מרוכז פחות בלימוד. כמו בכל דבר, כשאתה עושה כמה דברים במקביל, תהיה פחות יעיל מאשר כשאתה עושה רק דבר אחד. הכלל הזה לא אומר שאסור לעשות שום דבר חוץ מהלימוד. בכלל, לא כדאי להיות עצבניים. לי באופן אישי כמעט בכל שנותיי בישיבה היה ספר מתחת הכרית, ואיך לומר, זה לא היה שיעורי ר' שמעון שקופ. אם לא הייתי מתרענן מדי פעם, לא הייתי מסוגל ללמוד. אבל כדאי להיות מודעים למחיר הזה, ולקחת אותו בחשבון כשמחליטים כמה משקיעים בתחביבים ובדברים נוספים.
4. מישהו פעם הטיף בנחרצות לקימה בזמן, ובין השאר אמר: "אדם קם בשמונה, ומגיע לסדר בוקר בעשר וחצי". ניסיתי להבין איך בדיוק תפילה של ארבעים וחמש דקות מתרגמת אצלו לשעתיים וחצי, והוא אמר: "כי אז אתה הולך לקנות ארוחת בוקר במכולת, ועד שאתה קונה ועד שאתה אוכל וכל זה – עשר וחצי". השתכנעתם? אני לא. גם אני ממליץ לקום בזמן, אבל גם אם קמים מאוחר לא הלך היום. ואם הלך יום אחד, לא הלך מחר. אל תסחבו על הכתפיים כשלונות ורגשות אשם. זה לא מצמיח, רק גורם לנבול. לא הצלחתם פעם אחת? זה לא צריך להשפיע על הפעם הבאה.
תעשי רק מה שאת אוהבת
"לכבוד ג' אלול והשנה שנפתחה בישיבות: דברים שלא אמרו לי כשהתחלתי את שיעור א' בישיבה". זו הפתיחה של יהודה גזבר לרשימת העצות שלו לצעירי הצאן. אז הנה אנחנו אומרים:
1. תתחייל כשאתה רוצה. תתגייס כשאתה רוצה. השיקולים של המערכת שונים משלך. אם אתה לא יודע מה השיקולים שלך, נסה להתייעץ עם מישהו שאינו רב / בייני"ש.
2. יגידו לך להפסיק לכתוב. אל תפסיק.
3. יגידו לך להפסיק ללמוד את מה שאתה אוהב ללמוד. אל תפסיק.
4. אם לא טוב לך, אתה יכול לעזוב.
5. יותר חשוב שיהיה לך טוב מאשר שתישאר עוד בישיבה.
הבנתם את הראש? לגזבר יש עוד רשימה שלמה של דברים שמותר לכם לעשות, להתלבט, לחשוב ולרצות. כולם נמצאים כאן.
קח את זה ברצינות
ומכאן לעצות הזהב של עז סימינובסקי, שאם לשפוט, נראה בהחלט שהוא יודע על מה הוא מדבר כשהוא אומר ש"ללמוד משחר עד חצות זה באמת עונג אדיר".
1. ביסוד הכל: עבוד את השם בסבלנות. מותר לתת לברקים להבריק ולרעמים להרעים, מותר לעשות מישמר ספונטני או תענית דיבור של שבוע. אבל ביסוד הכל צריך לבוא ביטחון תשובה מלא בסבלנות.
2. בכניסתך לישיבה, שכח מהפערים. אל תיבהל מהשקדן המופלא ומהגאון הגדול ומהמתפלל הבוער ומכל מי שבשיעור שלך או בשיעורים אחרים. יש כל כך הרבה דרכים מסתוריות שבהן אנחנו טובים יותר מהאחרים והאחרים טובים מאיתנו. לא רחוק היום וגם בך יקנאו על משהו, קרוב לוודאי. אין מה להתכחש לכאב שאינני הגאון מווילנא, זה כואב נורא. אבל כדאי גם לזכור שהכאב הזה משקר.
3. התורה באמת כל כך מדהימה. וללמוד אותה משחר ועד חצות זה באמת עונג אדיר. זה גם קשה רצח. עזה כמוות אהבה. המלצה שלי, תתנסה בזה קצת. זה מסוג החטאים שטוב לחטוא.
4. עזוב את מי שמתנשא עליך. שכח אותו כמו ביטול חמץ. ואל תתנשא בחזרה. זה יחמיץ אותך.
5. בדוק מה אתה לומד. מה זה קצות החושן ועל מה זה נכתב, מה ההבדל בין הפרישה לדרישה. האם הריטב"א אכן היה גרוזיני. קרא את הרמב"ם על הסוגיה. כמו כן, בדוק מה אתה מתפלל.
את שאר העצות, כולל לזכור את הבית – תמצאו כאן.